יְגִיעַ

n.m. toil, product;—cstr. יְגִיעַ Gn 31:42 + 5 times; sf. יְגִיעֲךָ Dt 28:33; יְגִיעֶ֑ךָ Jb 39:11; יְגִיעֵךְ Ez 23:29; יְגִיעוֹ ψ 109:11 Ne 5:13; יְגִיעָהּ Jb 39:16 Je 20:5; וִיגִיעֲכֶם Is 55:2; וִיגִיעָם ψ 78:46; pl. sf. יְגִיעַי Ho 12:9 (but יְגִיעָיו 𝔊 Che);— toil, יג׳ כַּפַּיִם Gn 31:42 (E; ‖ עֳנִי), Jb 39:11 (= husbandry), laying of eggs 39:16. result of toil, product, produce, acquired property: יְגִיעַי Ho 12:9 (‖ אוֹן, on text v. supr.), Dt 28:33 (‖ פְּרִי אדמתך), ψ 78:46 (‖ יְבוּל); יְגִיעַ כַּפַּיִם 128:2, Hg 1:11 (‖ דָּגָן, תִּירוֹשׁ, יִצְהָר, אֲשֶׁר תּוֹצִיא הָאֲדָמָה, אָדָם, בְּהֵמָה); Ne 5:13 (‖ בית), ψ 109:11 (‖ כל־אשׁר־לוֹ), Is 45:14 (יגיע מצרים, ‖ סַחַר־כּוּשׁ), 55:2 (‖ כֶּסֶף), Je 3:24 (‖ צֹאן, בָּקָר, בָּנִים, בָּנוֹת), 20:5 (‖ חֹסֶן, יָקָר, of city), Ez 23:29; of Job as product of God’s hands (יְג׳ כַּפֶּיךָ) Jb 10:3.