כָּלִיל

adj. and subst. entire, whole, holocaust, cstr. כְּלִיל, fem. constr. כְּלִילַת:— adj. Ez 16:14 (of Jerus.) the report בְּיָפְיֵךְ כִּי כָּלִיל הוּא, 28:12 כְּלִיל יֹֽפִי׃ (of the king of Tyre) entire, perfect in beauty; 27:3 אֲנִי כְּלִילַת יֹֽפִי׃ (of Tyre), La 2:15 (of Jerus.) הֲזֹאת הָעִיר שֶׁיֹּאמְרוּ כְּלִילַת יֹפִי. subst. entirety, whole, Ex 28:31 thou shalt make the robe of the ephod כְּלִיל תְּכֵלֶת a whole of purple (i.e. wholly purple); so 39:22; Nu 4:6 בֶּגֶד כְּלִיל תְּכֵלֶת; Ju 20:40 והנה עלה כְּלִיל־הָעִיר השׁמימה the whole of the city (perhaps with allusion to meaning b); as adv. acc., Is 2:18 וְהָאֱלִילִים כָּלִיל יַחֲלֹף will pass away in entirety, wholly. as a sacrif. term, entire- or whole-offering, holocaust, of a sacrifice consumed wholly on the altar (cf. Ph. כלל CISI, i, 165, 167; RSRel. Sem. 237), usually a descriptive syn. of עוֹלָה: Dt 33:10 יָשִׂימוּ קְטוֹרָה בְּאַפֶּ֔ךָ וְכָלִיל עַל מִזְבְּחֶֽךָ׃, ψ 51:21 אז תחפץ זבחי צדק עוֹלָה וְכָלִיל, in app. 1 S 7:9 ויעלה עוֹלָה כָּלִיל ליהוה; of the priests’ מִנְחָה, Lv 6:15 ליהוה כָּלִיל תָּקְטָֽר, v 16 וְכָל־מִנְחַת כֹּהֵן כָּלִיל תִּהְיֶה לֹא תֵאָכֵל; fig. Dt 13:17 (of idol. city) ושׂרפת באשׁ את־העיר ואת־כל שׁללהּ כָּלִיל לי׳ אלהיך and thou shalt burn the city and all its spoil as a whole-offering to י׳.