נָבַע

vb. flow, spring, bubble up, poet. and late (NH id. (rare); Assyrian nabû, id., DlHWB 442; Arabic نَبَعَ well or issue forth (of water); Aramaic ܢܒܰܥ, נְבַע; Ethiopic ነብዐ ii. weep, አንብዕ tear(s));— Pt. נַ֫חַל נֹבֵעַ Pr 18:4 a flowing wady, metaph. of מְקוֹר חָכְמָה. Impf. יַבִּיעַ ψ 19:3 + 3 times; אַבִּ֫יעָה ψ 78:2 Pr 1:23; יַבִּ֫יעוּ ψ 94:4; 145:7; יַבִּיעוּן ψ 59:8; 3 fpl. תַּבַּ֫עְנָה ψ 119:171;— pour out, emit, cause to bubble, belch forth: pour out, fig. אַבִּיעָה לָכֶם רוּחִי Pr 1:23 (‖ אוֹדִ֫יעָה דְבָרַי אֶתְכֶם). cause to bubble, ferment זְבוּבֵי מָ֫וֶת יַבְאִישׁ יַבִּיעַ שֶׁמֶן רוֹקֵ֑חַ Ec 10:1. fig., usually of speech, pour forth, emit, belch forth, emphat. expression: פִּי רְשָׁעִים יַבִּיעַ רָעוֹת Pr 15:28 (opp. לֵב צַדִּיק יֶהְגֶּה לַעֲנוֹת) i.e. the righteous considers before he speaks, the wicked bursts out with reckless utterance; פִּי כְסִילִים יַבִּיעַ אִוֶּלֶת Pr 15:2 (opp. לְשׁוֹן חֲכָמִים תֵּיטִיב דָּ֑עַת); יַבִּ֫יעוּ יְדַבְּרוּ עָתָק ψ 94:4 (‖ יִתְאַמְּרוּ כָּל־פֹּעֲלֵי אָ֑וֶן); יַבּ׳ בְּפִיהֶם 59:8 (‖ חֲרָבוֹת בְּשִׂפְתוֹתֵיהֶם); in good sense, אַבִּ֫יעָה חִידוֹת 78:2 (‖ אֶפְתְּחָה בְּמָשָׁל פִּי); תַּבַּעְנָה שְׂפָתַי תְּהִלָּה 119:171; זֵכֶר רַב־טוּבְךָ יַבִּ֑יעוּ 145:7 (‖ וְצִדְקָֽתְךָ יְרַנֵּ֑נוּ, cf. also v 6); metaph. יוֹם לְיוֹם יַבּ׳ אֹמֶר 19:3, i.e. though silent, it really pours forth speech.