מָצוֹר

n.[m.] siege-enclosure, siege, entrenchment;—always מ׳ abs., exc. cstr. מְצוֹר Ez 4:7, sf. מְצוּרֶ֑ךָ v 8;— siege מ׳ שָׂם עָלֵינוּ Mi 4:14 he hath laid siege to us, cf. וְנָתַתָּ֫ עָלֶיהָ מ׳ Ez 4:2; בּוֹא בַמּ׳ is come into a state of siege Dt 20:19; 2 K 24:10; 25:2; Je 52:5, cf. וְהָֽיְתָה בַמּ׳ Ez 4:3; יוֹשֶׁבֶת֯י בַּמּ׳ Je 10:17; מְצוֹר יְרו׳ Ez 4:7 siege of Jerus., but also מ׳ עַל־יְרו׳ Zc 12:2; יְמֵי מ׳ of duration of siege Ez 4:8; 5:2; מֵי מ׳ Na 3:14 water for a siege; in phr. בְּמ׳ וּבְמָצוֹק in the siege and stress Dt 28:53, 55, 57 Je 19:9. enclosure, i.e. siege-works Dt 20:20; late = rampart Zc 9:3, עִיר מ׳ entrenched city ψ 31:22 (al. besieged), 60:11 (‖ 108:11 ע׳מִבְצָר), cf. 2 Ch 8:5; עָרִים לְמ׳ 11:5, ישְׁבִים בְּמ׳ בִּירוּשָׁלַם 32:10; מ׳ Hb 2:1 according to most (‖ מִשְׁמֶרֶת); but We der. from נצר, i.e. watch-tower, Now conj. מִצְפֶּה (cf. וַאֲצַפֶּה foll.); > Buhl conj. מְצָד—מ׳ n.pr.terr. v. p. 596.